את נתלי תמיר הכרתי כמה חודשים לפני שפרצה הקורונה לחיינו. נפגשנו בערב נשים ליד השולחן של שרה גלב בכרם התימנים (שזה לפוסט אחר).. כבר כשהיא הציגה את עצמה בכמה משפטים ואחר כך תוך כדי שיח נשים התאהבתי באישיות שלה וידעתי שאני רוצה לעשות סדנא שלה. מה סדנא שלה אתן שואלות? סדנת צילום רחוב בנייד "מתחת לאף" והיפוך נקודת מבט. שבועיים אחרי כבר נפגשנו ביפו, אני וקבוצת חברות שלי ששמחה להצטרף. זכינו בארבע שעות מרתקות כל אחת עם עצמה וביחד כקבוצה, כשנתלי מלמדת טכניקות צילום עם הנייד אבל בעיקר מצליחה לגרום לנו לראות מעבר גם פנימה וגם החוצה. ממש שעות של ניתוק , התבוננות לאופק, והיופי שיש לנו מתחת לאף.
הסדנא ההיא של פברואר 20 , חודש לפני הסגר הראשון, התקיימה ביפו. אז כשטיילנו בין הסמטאות עם הנייד ביד ועם הפנים לים לא ידענו שהשעות הללו ימלאו לנו מצברים לעוד המון זמן ושאנחנו הולכות לשהות בבית בחודשים הקרובים בלית ברירה. ונתלי? התאהבתי בה. פשוט ככה והמשכתי לעקוב אחריה. במהלך התקופה הארוכה שלא אפשרה פעילות בחוץ, היא העבירה סדנאות צילום לגופים וחברות בזום. חשבתי גם לנסות להירשם אבל כמו שכבר סיפרתי לכן אני והזום פחות .זה לא מנע ממני לפנות לנתלי ולבקש ממנה לתת סדנא בהתנדבות לעמותה שאני מתנדבת בה וכמובן שנעניתי מיד בחיוב.
והנה הסתיימה לה תקופת הסגרים ואט אט הלב נפתח לחזרה לשגרה של דברים טובים. אצלי זה קורה לאט.. עוד לא הייתי בהופעה למשל, עוד לא עשיתי חופשה בבית מלון ולא ביקרתי בחדר אוכל. בכלל אני עדיין מעדיפה פעילויות בחוץ. לכן כשראיתי את הפרסום של נתלי על סדנת צילום רחוב בחיפה, מיד החלטתי להירשם. אתן כבר מכירות אותי . בעולם שלי אני מחפשת ריגושים ובוחרת במה שעושה לי את החיים טובים וכמי שיודעת מה טוב לי גם אם זה אומר נסיעה מרחובות לחיפה , נרשמתי.
וואו איזה בוקר. 7 נשים מדהימות ממקומות שונים, ממקצועות שונים, בתקופות שונות בחיים אבל: כולן חוגגות את החיים. חלקן מזמן הבינו שהחיים זה עכשיו, חלקן עכשיו מבינות שזה הזמן וכולן הגיעו עם הנייד ביד וכמוני הופתעו והתרגשו מהמקומות שנתלי לוקחת אותנו( תרתי משמע). שוק תלפיות על קירות הגרפיטי הססגוניים שלו, הדוכנים והדמויות .לראות מה יש מתחת לאף , לפתח שיח , ולהפוך את נקודת המבט. עלו שם ההיפוכים שיש בנו, ההתפתחות שלנו ואני באופן אישי חזרתי לפוסט ישן שכתבתי על ההיפוכים שיש בי ואיך הם דווקא מאזנים אותי.
צילמנו והצטלמנו .להצטלם, לחלקנו זה בא טבעי ולאחרות קצת פחות. אבל ביום כזה עם השיח והאחווה והפרגון, ועם הטכניקות שנתלי לימדה אותנו , אחרי שעתיים כולן כל כך יפות ומרוצות ונדמה שאפילו נהנות להצטלם. למטה דפנה מדגימה צילום בתנועה וסיגלית ואני מתפנקות עם קפה בשוק תלפיות.
כשישבתי לחשוב על מה אני רוצה לכתוב לכן השבוע, זה עלה לי מיד, משהו שקשור לכל יום הוא חג! והסדנא של נתלי היא חג!! ממליצה לכן מידי שבוע או חודש, תלוי בפניות שלכן, פעילויות מהנות זה מוריד לחץ ומוסיף שמחה. כי כל יום הוא חג זו לא סיסמא, זו דרך חיים ולא משנה כמה השגרה שלנו מלאה אתגרים אני בוחרת לעצור ולמלא מצברים. שבוע נפלא.
6 תגובות
הכי יפה לך כשאת מצלמת את עצמך
את הכי יודעת מה טוב לך בצילומים
הכי אותנטי…הכי טבעי
מהדר
תודה מיה
באמת כשאני מצלמת את עצמי יוצאת אני
ובכלל להסתובב עם הפלאפון ביד ובעיניים פקוחות זו חגיגה
איזה כיף היה לנו וכל יום כיף הוא יום חג שבו אנחנו חוגגות את החיים ואותנו.
ורד מקסימה, אני כבר מחכה ליום החג הבא שלנו יחד
כיף זו מילה קטנה שמביעה הרבה, לגמרי הרגשתי את הכיף והכיוף מתפשט.
היה ממש נפלא וגמאני מחכה ליום חג הבא.
תודה סיגלית
תקשיבי אהובה
השארת אותי עם פה פעור
על הפרגון וכמה יפה שאת מבפנים ובחוץ כאחד
מערבית מזרחית שאת ❤️❤️❤️ ריגשת ברמות המון המון תודה?
אהובה ככה בדיוק מכל הלב,
אני כל כך נהנית מהסשנים האלה איתך ועם הפלאפון והמצלמה ואיתי.
וכל פעם זה עוד מהדהד לי כמה ימים,
ועובר זמן ויש לוקיישן חדש וגם אני.
אל תפסיקי לשמח אותנו.