ביתי הוא משפחתי

אנחנו מתחילים שבוע שישי בבית, גדי נועה ואנוכי. אנחנו אוהבים להיות בבית, תמיד אהבנו.

בימים האחרונים יוצא לי לחשוב הרבה על המושג בית ועל מה בית מסמל, או מה בית עושה בלב לכל אחד מאיתנו. מרגיש לי בדיוק הזמן לספר לכם על מתנת יום ההולדת של הבן שלנו שהענקנו לעצמנו כולנו – קעקוע משפחתי ואיך זה קשור לבית שלנו ומה הוא מהווה עבורנו.

כשעומר שלי חגג יומולדת לפני כחצי שנה הוא הציע שנעשה כולנו קעקוע משפחתי. מסתבר שהרעיון לעשות קעקוע משפחתי משותף נדון בינו לבין אחותו הקטנה, אבל לא ממש קיבל פוקוס ולא התקדם לשום מקום. אני מניחה שנועה בת ה-17 הבינה בחכמתה שאנחנו בשלב כזה שאם לא עשינו קעקוע עד כה, כנראה כבר לא נעשה. אבל בכל זאת הם המשיכו להשתעשע עם הרעיון.

ובאמת, קעקועים זה לא התחום החזק שלנו. גדי כבר לא ילד – הוא סוגר עשור שביעי, קעקוע לא היו בתוכניות שלו, אני?! Somewhere over the fifty, לא ראיתי את עצמי עושה ולא תכננתי קעקוע. נועה בת ה17 – טרם גיבשה עמדה בנושא; ורועי? אפילו עגיל לא היה לו בגיל ההתבגרות.

כשעומר העלה את ההצעה ושלח לנו את הדוגמא – בית וגם הסביר לנו בדיוק בהשאלה מי הבסיס, מי הקירות ומי הגג, בכלל לא היינו צריכים פגישת הכנה. לכולנו מיד זה היה נראה טבעי וברור מאליו – אנחנו הולכים לקעקע את הבית שלנו לעולם.

כשעומר ונועה דנו ברעיון בהתחלה, הם ידעו שאמא אולי תזרום ושאבא ורועי בעיקר יחשבו שעובדים עליהם.. אז הם כבר התכוננו עם טיעונים ואיך לשכנע. אבל איך שהנושא עלה – היתה מיד הסכמה. זה נגע בכולנו בכלל ללא צורך לדבר..

כי מה שכל אחד מאיתנו הרגיש עמוק בלב הרגיש בדיוק גם האחר. שבית הוא לא רק ארבעה קירות ובית הוא לא רק חדרים ווילונות וגינה ומנורות – בית הוא הלב. בית הוא הדופק המשותף של כולנו, ההבנה שאנחנו תחת קורת נפש אחת, בטוב וברע. כשקל או קשה כשעצוב או שמח, כשקטנים או גדולים כשגרים בו או כשעוברים.

אז קבענו כולנו אצל המקעקע שהוא אמן מצוין וכל אחד קבע לעצמו היכן יקועקע הבית שלו. וככה כבר כמה חודשים אנחנו מסתובבים שמחים ומרוגשים עם תזכורת יומית – הבית שלנו איתנו.

והיום, אני מהרהרת הרבה על בית ועל בתים ודווקא כשאנחנו רחוקים ומופרדים בין הקטנים לגדולים ועומר נשאר בתל אביב כי ככה עדיף, ככה ממליצים להתרחק מהצעירים והנכדים לא מתרוצצים …

אני מרגישה הכי בית בעולם! כי בית הוא הרגשה ולא חשוב המטרז' ולא חשובים כיווני האוויר ולא חשוב אם זו דירה שכורה בבנין ללא מעלית או בית קטן עם צריף בקיבוץ, שכונה צבאית בראש העין או בית מעוצב ומזמין חשוב מה מרגישים בפנים.