אז מה אנחנו אוהבות ללבוש Somewhere over the fifty
בגילנו, אחרי גיל 50 – הנשים הבשלות, נראה שמאוד ברור מה לא לובשים – אבל יש המון מה כן – בעיקר לאהוב את עצמך..ולא תמיד זה היה ככה.
בגיל הילדות, עם השמלה, החליפה והצמות, היתה לנו כרס קטנה, לא ידענו מה או מי זו טליה. לבשנו כל מה שקיבלנו מאמא.
בגיל ההתבגרות, עם השינויים ההורמונליים גילינו את המותניים, החמוקיים והירכיים’ וכולנו הרגשנו שיש לנו קילו עודף או שניים, זה השפיע על כולנו מי יותר ומי פחות, והוריד לחלקינו את הביטחון..
אני זוכרת עד היום שזה היה גיל של בלבול, היו בנות שבגד ים היה מחוץ לתחום ומכנסיים קצרים וגופיה לא היו בכלל אופציה, ומנגד היו מעטות כאלה שלא חשוב מה היו הממדים שלהן, לבשו מה שבא להן.. ג'ינס גבוה או נמוך, חולצה צמודה או רחוקה מהגוף…
ואז גדלנו ,התחתנו, ילדנו.. ושוב ילדנו.. והגוף השתנה לנו. ואכלנו וצמנו וחישבנו ואוי כמה התעסקנו ובעיקר הסברנו: "אני לפני לידה". ."אני אחרי לידה." .."אני בטיפולי פוריות", "אני בסטרס בעבודה” ומה בחרנו ללבוש? מה שהכי מרזה.. מה שמסתיר, מה שמבהיר, מה שמכסה ומה שלא מראה…
ועכשיו, גיל 50 – somewhere over the fifty, הנה שוב אנחנו משתנות, חילוף חומרים. השמנה .הורמונים , נפיחות ועוד תלונות קטנות. אבל כשאנחנו מתלבשות אנחנו כבר לא ממש מסתירות – הרבה פחות נלחמות, להפך, נראה שאנחנו נהנות לקנות ולהראות.
אני מלבישה נשים כבר הרבה שנים, בעיקר נשים בשלות וחכמות (פחות ילדות), וכולן נראות לי יפות ומרגשות ונראה שכחלק מהאהבה העצמית המתעוררת. אנחנו משחררות ונהנות גם להתלבש בסטייל וגם מהפחמימות!
באהבה גדולה
ורד
