לחיות זה דבר אחד, אבל לחיות נכון זה כבר עניין של חכמה. זו הפילוסופיה שלי לחיים הטובים. לקחת רגעים בחיים ולשדרג אותם. הסלוגן כל יום הוא חג הוא מי שאני. וכך גם הפעם מצאתי את עצמי מארגנת טיול בנות לצפון, טיול הפוגה ואוורור כמו שאנחנו אוהבות. פעם בשנה זה קורה כבר הרבה שנים. זה היה עידן של לפני הרשתות החברתיות, לפי הפייסבוק ולפני האינסטגרם, לפני שהכול היה מתועד ומפורט ומצולם אונליין. היינו לוקחות אתנו מצלמות פילם ומתקתקות תמונות שחיכו לפיתוח.
נחשבנו פורצות דרך בעיני נשים מסוימות ומה שלנו נראה טבעי, לאחרות נראה במקרה הטוב חלום ובמקרה הרע הפקרות. מאז, הרבה מים זרמו בירדן( אותו בקרנו גם בחופשה האחרונה) ונשים למדו לאהוב את החופשה שלהן בסגנונות שונים להבין מה זו חופשת בנות ואיזה איכות יש לחופשת נשים ובמיוחד לחופשת אימהות .
כמו במשחק כדור-רגל או כדור-סל המחצית נועדה לנוח קצת, להחזיר כוחות , לסדר נשימה ולתכנן תכניות למחצית השנייה. כך גם בחיים הצורך בפסק זמן הוא כמעט צורך קיומי עבורנו. אנחנו לא רוצות להגיע עם הלשון בחוץ למחצית ולכן עוד הרבה לפני המחצית , בכל הנוגע לנו החברות, היה ברור שאנחנו מטפחות את תרבות הפנאי והביחד שלנו ומאז שהיינו אימהות צעירות יצאנו לחופשות גם כשהשארנו תינוקות .
בזמנים ההם לא היו פלאפונים וזכורה לי חופשה אחת, לי כבר היה פלאפון כי הייתי בצבא . אמא של אחת החברות התקשרה אלי לשאול מתי אנחנו חוזרות. בסוף תמיד חזרנו הביתה . כולן עובדות בבית ובחוץ, אבל השחיקה העיקרית היא החיים עצמם, הדאגות, הילדים, ההורים- החיים. אף פעם לא אמרנו אחת לשנייה יאללה קומי – מהיום את אוהבת את עצמך , תקפידי על א' ב' ג' ותראי איך תרגישי טוב. אבל כן אימצנו סגנון חיים שחופשות ומפגשים חברתיים הם חלק חשוב ממנו מאז ולתמיד ותודה על כך.
אז ביום רביעי בבוקר יצאתי לאסוף שתיים , ועוד חברה אספה עוד שתיים והאחרונה אספה שלוש ויצאנו לטיול הפוגה, ככה קראנו לזה בצבא. כי ביחד המצב נעשה הרבה יותר נוח.
איפה היינו ומה עשינו? ובכן הפעם שוב נסענו לצפון אבל הצפון הפעם היה שונה ומפתיע ומרגש יותר מתמיד כי הפעם קבעתי עם חגית לרר שתארגן לנו את הטיול ותדאג לנו ליומיים מושלמים. "מה את רוצה שיהיה"? היא שאלה אותי, " אני רוצה מקומות חדשים , נופים מדהימים, אנשים מעניינים וריגושים" עניתי, וכך היה. את רמת הגולן אני מכירה עוד מתקופת שרותי הצבאי. שנתיים שירתתי ברמת הגולן ושם גם הכרתי את גדי. טיילנו הרבה. והפעם? הכול היה חדש. במשך יומיים חגית הצליחה להפגיש אותנו עם נופים עוצרי נשימה , נשים ואנשים מדהימים יין ופינוקים ואירוח לארוחת שף אצלה בבית, בנוה אטיב, יומיים מושלמים.
פתחנו ביקב אחד יחיד ומיוחד של אישה מדהימה שריתקה אותנו בסיפורה האישי ואירחה אותנו לבראנץ מפנק וטעימות של יין שהיא מייצרת ביקב המשפחתי . ביקרנו גם בביתה אשר היקב למרגלותיו שמעוצב ובנוי מול נוף עוצר נשימה. המשכנו לטיול בטבע בנופיו המרהיבים של הגולן , תצפיות מפלים ומעיינות.
הנקודה הבאה הייתה הפתעה גדולה . במקום חדש ברמת הגולן הקימה עוד אישה יזמית מרכז מרגוע לגוף ולנפש. בילינו שעה קלה בתרגול יוגה ביורט מרווח ובהדרכתה של דיתי הרפנו את השרירים ואת הלב ואת הקפה שתינו בשטח המזמין מסביב בין העצים. וואו כמה נהנינו. את השקיעה ראינו מאחת הנקודות היפות שצופה על החרמון המושלג ולמרות שהיה מעונן נהנינו ממעיין טבעי, נוף ודרך יפייפיה.
לעת ערב הגענו לביתה של חגית בנווה אטיב. התכנסנו ליד המדורה שתינו יין חם ואז התחילו לזרום מנות פתיחה של ארוחת שף שחגית הזמינה ותיאמה עבורנו. קצרה היריעה מלספר ולתאר את שלל המנות שהוגשו לשולחן רק אומר שהבנות שהן אכלניות לא קטנות הסכימו פה אחד שזו אחת הארוחות הטעימות שאכלו מזה זמן. כטוב ליבנו ביין נסענו לקיבוץ דפנה למלון מטיילים והתפזרנו מתנדנדות ושמחות לחדרים שהוזמנו מראש.
את היום השני אחרי ארוחת בוקר וצ'ק אאוט פתחנו בטיול טרקטורונים בנופים מדהימים בין מעיינות ובוסתנים עד לכפר הנטוש עין פית. עצרנו להתרגעות קצרה גם באחד המפלים שמזינים את נחל סער וסיימנו בארוחת צהריים באירוח דרוזי בישוב מסעדה..
וכאן המקום לספר לכן שאת חגית שהייתה אחראית לכל הטוב הזה והיא בעלת חברה להפקת אירועים וכנסים ועוד יוזמות הכרתי בין הסטוריס באינסטגרם, וכשפגשתי אותה מחוץ לרשת בסדנת צילום בשדה נחמיה התאהבתי בה. חגית מפזרת סביבה אבקת פיות היא מכירה את הצפון ואת כל פינות החמד הנסתרות וכולה רצון לשתף לתת ולשמח .אנחנו כבר מתארגנות לחופשה הבאה היא כבר תופרת לנו חדשה.
תודה לצפון שהתהדר לכבודנו בפריחה מטורפת תודה לחברות שלי שאוהבות לחגוג את החיים ותודה לחגית ולימית על יומיים נפלאים של הפוגה ומלא שמחה. ואם גם אתן רוצות לצאת לחופשת חברות בצפון מוזמנות לפנות לחגית ולמסור לה ד"ש חמה.
