אני לא השתנתי, העולם השתנה

 

אני לא השתנתי, העולם השתנה. השבוע ישבתי עם חברה ותיקה שלי שסיפרה לי שמישהי אמרה לה שנראה שאני יוצאת למקומות ולבילויים כי אני צריכה להעלות תוכן לאינסטגרם. לא הופתעתי. אני לא השתנתי זה העולם שהשתנה. נדמה לי שיש לא מעט נשים ובעיקר כאלה שלא מכירות אותי ארבעים שנים אחורה שעשויות לחשוב ככה. היום יש כנראה תחושה ממה שאני רואה מסביבי ברשתות שהעולם הזה מתחילתו ועד סופו הוא פייק. ונדמה שרבות מוצאות צורך להתנצל ולהסביר שמה שאתן רואות זה לא בדיוק זה וגם מה שזה זה ' זה לא זה… ועוד ועוד פוסטים מתנצלים .

מה שאתן רואות זה מה שזה

אז רציתי לספר לכן, בעיקר לחדשות שכאן. רציתי לספר לכן שאני לא השתנתי, העולם השתנה. שמה שאתן רואות אצלי זה בדיוק מה שאני בוחרת לשתף מתוך חיי ומתוך היום יום שלי ולא מחיים של מישהי אחרת. ואולי לעיתים הפרשנות היא שלכן ושל הקהל הגדול שנמצא כאן. אני חוגגת את החיים כי אני אוהבת את החיים ואת החגיגות ואני באופן אישי מגיל צעיר רואה את המילים , "באנו ליהנות" , כערך. ולא חשוב אם זו גנטיקה או מבנה אישיות או החלטה כך לחיות את חיי. זה כאן. מזמן. ואני אוהבת את זה.

 

השיחה הזו, עם החברה שלי, עשתה לי חשק ללכת לאלבומים מן העבר, מלפני עשרים ושלושים וארבעים שנים ולראות שוב ושוב את החגיגות שלנו לאורך הדרך ולהתרגש מכל מה שהיה וישנו ולהבין, אני לא השתנתי זה העולם השתנה.

 

דבר אחד ביום שאת אוהבת

לפני כחודש נסעתי בבוקר בגשם שוטף לפגוש חברות של הלב בתל אביב לכבוד יומולדת לאחת החברות האהובות. אירחתי באותו יום .זה הצריך אותי לקום בשש וחצי בבוקר ולעשות הכנות . חזרתי הביתה ב12:00 ישר לסירים. כל הדרך ירד גשם שוטף. זה היה כדאי? שאלתי את עצמי, ברור! צעקתי לעצמי ברכב בדרך חזרה. היה לי כיף במקסימום קיבלתי ונתתי אהבה. אני מדברת עם עצמי וגם אתכן ויודעת שלעשות דבר אחד ביום שאת אוהבת , עושה לי טוב.

מאז ומתמיד, בכל הזדמנות עשינו מסיבה. בכל הזדמנות הרמנו. בכל הזדמנות אכלנו. בכל הזדמנות חגגנו, צחקנו וקנינו. לא, לא היה אינסטגרם אבל היו חיים מלאים ומה שהיה הוא שישנו. ושלחתי לה תמונות מפעם וגם היא התרגשה להיזכר ואז היא אמרה לי: תמיד היינו חריגות בחגיגות. וזה נכון.

והיום כשיש כל כך הרבה התנצלות ברשת וחשדנות אני שוב מודה לעצמי על הבחירות שלי ועל זה שלראות את הטוב בחיים, והשמחות הקטנות והגדולות הן חלק מהתפיסה שלי לחיות את החיים הטובים ביותר שאני יכולה, תמיד. התפיסה הזאת היא חלק משמעותי מהחיים ומהמציאות שלי ושל חברותי גם כיום , כי ככה אנחנו בוחרות לחיות. מה שנראה לנו טבעי נראה לאחרות , פייק. אני לא השתנתי זה העולם השתנה.

אני חיה בתוך קהילה של חברות כבר המון שנים. הן השותפות שלי לדרך החיים הזו מאז שהיינו צעירות.עוד מתקופת מסיבות הרווקות. קהילה של מעל 35 שנים שמקיפה אותי בעיקר מחוץ לרשת. חברות וחברים שלי ומשפחה  שהם השותפים שלי לחגיגות ולמסיבות ולשמחות הקטנות והגדולות.

 

ומה עם הדברים הפחות שמחים?

חברות שהן רשת, רשת בטחון. נח לי לשתף אותן גם בקשיים לקבל כתף ולתת כתף. למחוא כפיים על ההצלחות ולהיות שם באכזבות. זו רשת בטחון. היא לא תלויה בשום דבר. היא שם תמיד.  לכן  אני צריכה פחות לשתף ברשת החיצונית. אני לא משתפת ברשת כשאני מצוננת ולא משתפת את תמונת המעלות במד חום, אני לא משתפת את התכווצות השרירים אחרי האימון ולא את הוויכוח עם הפקח של העיריה על פינוי הגזם. אני לא משתפת את המתח לקראת תוצאות בדיקה ולא משתפת בגובה המינוס ולא בגובה הפלוס. זאת אני וככה תמיד הייתי. אני הרי הייתי כאן לפני האינסטגרם ואהיה כאן אולי גם אחריו.. אתן מבינות? אני לא השתנתי, העולם השתנה.

שנים של טיפולי פוריות תוך כדי ריצה בין דיונים ואף אחד לא ידע שאני יושבת על חצי כיסא במשרד כי דקה לפני קיבלתי זריקה בתחת. כן בדיוק ככה. לא חשבתי שזה מעניין או מרגש מישהו נוסף חוץ ממני ומעוד כמה חברות קרובות בבסיס. אחיות בלב). בדברים שפחות הצליחו , באכזבות ובכאבים שיתפתי תמיד את הקרובים אליי,את החברות שלי.  ככה גדלתי , זו התקופה שהתעצבתי בה. כשהרגשתי לא טוב התקשרתי לחברה או לאמא שלי שבאו לבקר עם סיר מרק. תמיד הרגשתי מוקפת ומבורכת בחברות ובמשפחה. והיום בדיוק אותו דבר. אני לא השתניתי זה העולם שהשתנה. 

השפעה לטובה בכל פינה

בוקר בוקר הגעתי למקום העבודה ועם הקפה והסיגריה היו מתגודדות הבנות אצלי במשרד ושומעות מה קניתי ואיך היה במסיבה, איזה מסעדה נפתחה ובאיזה ספא המסז הכי מוצלח. ככה היה. וכשרצינו לקנות מתנה או לארגן מסיבת פרידה היה לי ברור שאני אחראית אווירה. ככה היה .ואהבתי את זה וגם הן. וכך גם היום. אני לא השתניתי זה העולם שהשתנה.

וכשחברה ביקשה לקבוע קפה או דרינק באיזה בר מיד אחרי העבודה, או קפה בשעת בוקר מוקדמת ממש הרבה לפני העבודה, כך היה.לא צילמנו כי לא היו פלאפונים אבל שתינו ואכלנו ונהיננו וצחקנו והמשכנו כל אחת לדרכה. ככה היה. אני לא השתנתי זה העולם שהשתנה.

אז היום יותר מתמיד יש מולי מראה ו"המשרד" גדל לאלפים ויותר .אני יכולה להגדיל את מעגל ההשפעה,  ואתן מוזמנות לקחת חלק בחגיגה. לעקוב לראות ולקבל השראה ולהבין שהחיים יכולים להיות חגיגה אחת גדולה וזה בסה"כ עניין של השקפה.. וקצת השראה. אתן מבינות?

אני לא השתנתי זה העולם שהשתנה.

 

היום שלך הוא החג שלך במקסימום.