בחדר הכושר של החיים – הרימו משקולות

ורד אמיר
2 תגובות

לפני כחודשיים הייתי בהרצאה – הרצאת העצמה. סיפור חיים של אשה מדהימה שחיה את חייה עד שהרגישה שלא חיה ממש את החיים אלא על יד… ועכשיו, Somewhere over the fifty, כמו שקורה ללא מעט יש תובנות חדשות והיא משתפת.

היא דיברה על החופש שניטל ממנה הרבה שנים, למרות שלכאורה היה לה הכל. על הבחירות הפחות טובות שלה בגיל הצעיר שהשפיעו על השנים שבאו אחרי – כמעט עד גיל חמישים. בין כל המשפטים שנאמרו שם, משפט אחד עורר אצלי בבטן מיחושים, היא דיברה על דברים מעכבים וביניהם ציינה שילדים לעתים הם כמו משקולות.

זזתי בחוסר נוחות על הכיסא, והראש התמלא מחשבות ובעיקר זיכרונותֿ על אתמול ועל לפני עשרים ושלושים שנה, על הקשיים עם הקטנים והקשיים עם הגדולים. על ילדי הבכור שהיום נשוי+2, על ילדי הרווק המתגורר בתל אביב ומנהל עסק בהתפתחות , ועל המתבגרת הסוערת בת ה-16, הצלחתי להבין את הכוונה שלה כשאמרה משקולות, אבל בראש עלתה לי משמעות אחרת למילה. לא הצלחתי להתחבר למשמעות כפי שהוצגה, מצאתי את עצמי מהרהרת… ילדים הם משקולות…ילדים הם משקולות…

ואולי בעצם כן, אמרתי לחברה שישבה לידי, ילדים הם משקולות, גם אצלי. בדיוק כמו המשקולות בחדר הכושר, אני מתחילה במשקולות במשקל נמוך ועולה במשקל עם המיומנות. אני נעשית חטובה יותר, פחות מדולדלת, יותר חתיכה יותר חזקה וכן, יותר יפה!  כי משקולות מפתחות לי את הגוף,  מאפשרות לי להיות חסונה, להיות מסוגלת להרים יותר.

פתאום התחברתי למטפורה שילדים הם כמו משקולות, ואיך השנים שעברו לי בראש והזיכרונות, והימים הארוכים והקשיים והמגבלות עשו ועושות אותי  אדם טוב יותר. אני מרגישה וספרו לי אם גם אתן, שהילדים וגידולם , מגדילים אותי, מגביהים אותי, שמאז שהפכתי לאמא וככל שהשנים עוברות נהייתי אדם טוב יותר. גם אם ביום יום הקושי נראה מגביל, מקשה, מעכב, עצמתי, האתגרים האלה, הצורך שלהם בעזרה שלי, בחמלה שלי, בהבנה שלי, בהכלה שלי עושים אותי יותר טובה, יותר יפה ויותר יכולה.

אז אם אתן מרגישות לפעמים שילדים הם כמו משקולות, אתן בטח אמהות מאוד צעירות או לא מתאמנות, ועדיין לא יודעות איך הרמת משקולות – יעשו אתכן פצצות והרבה יותר חטובות.

וזה עוד לפני שכתבתי על הנכדים, שבלי מרשם רופא צריך לדייק את המינון ואז הם התרופה לכל מכאוב (על זה כבר בפוסט אחר..).

יאללה רוצו לחדר כושר, הרימו משקולות וכשתסיימו רוצו לחבק אותם.

באהבה גדולה
ורד

vered amir 401

Related Posts

2 תגובות

סיגלית לוי דרורי 18/08/2021 - 1:28 pm

גם אני בהתחלה התכווצתי מהמטפורה ותודה לך שאיפשרת נקודת מבט שונה וכל כך מעצימה שאפשר לקחת אותה לעוד תקופות או מקומות בחיים מאתגרים ורצופי קשיים שהם מוציאים אותנו מאזור הנוחות אבל אם ניקח את השיעור מהם ואת המטפורה של המשקולות נצמח. תודה ורד אהובה

הגיבי
ורד אמיר 18/09/2021 - 1:24 pm

תודה סיגלית אהובה.

הגיבי

השאירי תגובה