אנחנו, בנות החמישים פלוס (אך לא רק), קוראות, הן לעצמנו והן לסביבתנו הקרובה והרחוקה לחיות את החיים – כי החיים זה עכשיו, החיים הם מה שאנחנו עושות איתם – אז בואו לא נבזבז זמן מיותר שכידוע, עובר ולא חוזר.
כמובן שבגילנו המתקדם, עם האפשרויות הרבות והמגוונות שעומדות לרשותנו, ובעיקר עם תום תקופת "השעבוד" לחובות כלכליים ומשפחתיים (לכאורה, לכאורה, אבל הראש פנוי יותר לעיסוק בצרכינו האישיים), המשפט הזה – החיים זה עכשיו – הופך להיות הרבה יותר רלוונטי, כשקולות השעון המתקתק נשמעים בעצמה רבה יותר.
אבל יחד עם זאת, אני מוצאת את עצמי יותר ויותר עוסקת בשאלה – האם לחיות את החיים זה למצות את החיים כמה שיותר כי חבל על כל רגע מבוזבז, או שלחיות את החיים זה להרגיש בתוכם את עצמך האמיתית, השלמה והאותנטית?
לעיתים אני מרגישה שהביטוי לחיות את החיים לוקח אותנו למקומות שמרחיקים אותנו מהמהות האמיתית שלנו – משהו בנוסח "אכול ושתה כי מחר נמות" – לבלות כמה שיותר, להספיק כמה שיותר ולראות כמה שיותר,כי הזמן העומד לרשותנו הוא קצר ומתקצר בהתמדה. הרשתות החברתיות ובכלל – שפע המידע התוקף אותנו, חושף אותנו לשפע אפשרויות שלא יספיקו לכמה עשרות תקופות חיים.
אבל אנחנו כבר בתוך המירוץ של החיים, שלא לומר, בתוך ריצת האמוק של החיים, שבה אנחנו עסוקים הרבה יותר בלא להחמיץ ומעט מידי – בפשוט לחיות. ההשוואה החברתית – להתבונן במה שאחרים עושים ולנסות לחקות אותם, היא למעשה לחיות את החיים של האחרים ולא בהכרח את החיים שלנו –אלה המתאימים והנכונים לנו. אלה שיגרמו לנו להשלים עם עצמנו ועם מה שאנחנו ועם מה שאנחנו אוהבים בעצמנו ולא נמצא באחרים.
לעתים אני גם שואלת את עצמי כבעלת בלוג בתחומי הסטיילינג של החיים, האם אני מצליחה להעביר את המסרים הנובעים מתחושותיי שהחיים אינם מרוץ נגד הזמן, אלא הם מה שאנחנו עושים איתם, בלי קשר לתקתוק השעון. אני אוהבת את החיים הטובים ואוהבת להיות בהרבה מאד מקומות ולהתנסות בהרבה מאד חוויות, אבל בעיקר באלה שאני חווה עם עצמי ועם אהוביי – חווה ומרגישה.
עשרות פוסטים שקראתי לאחרונה בכל מיני קבוצות, פוסטים של נשים יקרות שהתעוררו אחרי גיל 50 משנים של מרוץ ועשיה בעיקר בשביל אחרים ועכשיו רוצות לעשות גם לעצמן. הפוסטים האלה העלו בי מחשבות רבות על החיים זה עכשיו וחידדו לי את ההבנה שמבחינתי זה לא רק לא לדחות או לוותר על החלומות שלנו אלא להיות נוכחים בכאן ועכשיו. לאהוב, להרגיש, להשלים, להראות אהבה לקרובים שלנו ואז, גם המחר מקבל משמעות מלאה- תקווה וחלומות להגשמה.
שמחה להיות בגיל הזה, לראות את הטוב שיש בו ולהעביר הלאה לעולם את הלך הרוח הזה.
באהבה,
ורד
