איך השפיעו עליי החברות של בעלי, שעם הזמן הפכו להיות החברות שלי?
בשנים האחרונות ובדגש על ארבע האחרונות, חברותיי הטובות, הוותיקות והאהובות, חוגגות ימי הולדת סביב החמישים. חלקן פחדו לומר שהן עוד רגע שם, חלקן אמרו בקול רפה ומיד הוסיפו: “אבל למה חייבים לדבר על זה"…?! מה שהביא את כולנו להבין שאיפשהו מעבר לגיל חמישים מגיע מצב תודעתי חדש.
וככה ,סביב שולחנות מלאים כל טוב, בין אמירות מזל טוב להרמת כוסות יין, קמפרי תפוזים ואפרול, מצאנו עצמנו מנהלות דיונים מפליגים על משמעות המספר הזה, Somewhere over the fifty ואל מה שמתלווה לכך: תופעות הלוואי, החיוניות, העצב, השמחה והילדים שיוצאים מהבית. על התלבטויות בין מדבקות, כדורים או דיקור לבין מדיטציה, רכיבה על סוסים והידרותרפיה. על הקטנת סנטר, מילוי קמטים או הרמת עפעפיים… על הכל (!!!) וכשאמרתי בקול, "כל גיל והיופי שלו", היו שהשתיקו אותי בחביבות או בתקיפות ולעתים אפילו בעצבנות – והיו שראיתי שצללו במחשבות.
נכון. זכיתי. וכך כל חברותי הקרובות שחיות חיים מלאים ושלמים. זכינו כולנו בחיים טובים! זכיתי גם להיות נשואה לבן זוגי היקר – גדי, שהביא איתו חברים וחברות בני גילו ואני לאורך השנים, הקטנה בחבורה של הגדולים הייתי מועצמת מאותם אנשים ובעיקר נשים שחגגו כבר Somewhere over the sixty וחיות חיים מלאים טובים ועשירים.
בינהן מצאתי את עצמי, מביטה בהן ה"גדולות" ומקבלת אישור לכל המחשבות (שלי), שבעצם בכל גיל אנחנו יכולות לחיות טוב ובשלום ובכל גיל אנחנו יכולות לחיות עם ה׳לא-מושלמות׳ שלנו ולקבל אותה באהבה.
אני רואה אותן בגילאי השישים והשבעים שחיות בשלום עם השינויים הפיזיים והנפשיים ומקבלות באושר את הימים החופשיים… ומסביבי, כשאני מנסה לקבוע עם מי מהחברות, אני לא מצליחה כי כולן עסוקות… שמחות, עובדות, מתנדבות ומבלות. זאת חזרה מסרי-לנקה עם קבוצת גולשות והאחרת קופצת לקפריסין לדירת חלומות, השלישית בקורס עיצוב פנים כתחביב, הרביעית מסיימת תואר במשפטים והחמישית? היא קפצה להתחתן באתונה וכבר תשוב.
ואז שוב אני מקבלת אישור לכל מחשבותיי, אלה, שהחיים לצד גדי, הביאו אותי להרהר בהן, על עצם הבחירה שלנו לחיות בשלום עם עצמנו תמיד ובעיקר בגיל הזה שלנו ללא קשר למצב גופני או חיצוני. ואולי זה ישמע לכן מטורף, אבל יש כאלה מחברותי הממש ותיקות – שנראה לי שחוות עכשיו תקופות אושר טובה יותר מבצעירותן.
אז כשאני יושבת וחושבת על החיים ומהותם עולה בי אופטימיות ואיתה תוכניות לעתיד. אני יושבת בגינה, מביטה לשמיים ומצליחה לדמיין קשת בענן בזמן שהשיר המקסים הזה מתנגן לי בראש:
Somewhere over the rainbow way up high
there's a land that I heard of once in a lullaby
somewhere over the rainbow skies are blue
and the dreams that you dare to dream realy do come true
ושם בדיוק הוא נתקע כל הסופ"ש ואת כל מי שפגשתי – דאגתי לעצור ולבדוק שגם הוא מצליח לקבל ממנו השראה..
השרשרת החדשה והמושלמת שלי בעיצובה של BELINDA ESKENASY
